הרבה הורים עסוקים בסוגיה הזו, מהו הגיל בו צריך להתחיל "לחנך", להציב גבולות, לשדר סמכות הורית? מתי הילד מתחיל לגבש לעצמו התהגויות ועמדות משלו?
התשובה היא ממש מתחילת חייו של התינוק. תשובה אשר תמיד גוררת אחריה הרמת גבה.
המילה "חינוך" קשה לעיכול בשנה הראשונה לחייו של התינוק, קשה לנו לחשוב שאנחנו מחנכים תינוק בן כמה חודשים.
הרבה יותר נעים ומתקבל על הדעת להשתמש במושג "הקניית הרגלים".
אחד הדברים החשובים שאנו יכולים לעשות עבור התינוק במהלך השנה הראשונה לחייו, להקנות לו הרגלים טובים. הרגלי אכילה, הרגלי שינה, הרגלי הרגעה, הרגלי משחק וכו'.
הקניית הרגלים זה בעצם הזרעים הראשונים והכנת הקרקע לקראת ה"חינוך" והצבת הגבולות שיגיעו בהמשך.
למשל - בהנקה, אנו דואגים כבר מההתחלה להניק את התינוק אך ורק כשהוא רעב ולא כמענה לבכי, קיטור או עייפות ובכך להקנות לו הרגלי אכילה נכונים או במילים אחרות להציב גבולות ברורים מתי המענה הוא אוכל ומתי המענה הוא אחר.
כך גם בנושא השינה, כבר מההתחלה נלמד את התינוק הרגלים נכונים בכל הנוגע לשגרת הערב, הירדמות במיטה ויכולת להירדם בכוחות עצמו במהלך הלילה.
חשוב לזכור, שתינוקות ניזונים מהרגלים ולכן האופן שבו נתנהל איתם בכל תחומי חייהם, זה מה שהם יספגו ועל פי זה הם יתנהלו בעצמם בהמשך.
תינוק שמקבל בשנות חייו הראשונות בטחון מהוריו והרגלים טובים, קל לו יותר אחכ להתנהל בעולם והוא מקבל את הגבולות והחוקים הקיימים בעולם בהבנה רבה יותר. בנוסף, מגיל מאוד צעיר הילד אוסף לעצמו מסקנות על עצמו ועל החיים. תינוק מגיע לעולם ומבחינתו העולם זה המשפחה שלו. כל האנשים בעולם הם כמו אבא ואמא, היחסים בין כל האנשים בעולם הם כמו היחסים של אבא ואמא והיחסים שלהם עם אחרים. הוא צופה, מתבונן, לומד ומתחיל לאסוף לעצמו מסקנות על עצמו (כמו למשל, אני מרכז העולם והכל מתנהל לפי מה שאני רוצה) ועל החיים (העולם הוא מסוכן, או מקום ידידותי ונעים) ולפי תגובות הוריו למעשיו הוא מתחיל להבין מהי התנהגות רצוי ומה לא.
ולכן האווירה המשפחתית השוררת מיום לידתו של תינוק מסייעת לילד ליצור אמונות והנחות על החיים. האווירה המשפחתית היא מערכת הערכים, שלפיה המשפחה חושבת, מרגישה ופועלת. ההתנהלות היומיומית של בני המשפחה עם משימות החיים. (למשל, כיצד פונים אחד לשני, מהו טון הדיבור, התמודדות במצבי לחץ, יחס לטעויות, יחס לשוני, יחס לחוק, פתיחות לאנשים ודעות ועוד) הילד מפנים את הערכים שעלפיהם המשפחה מתנהלת והם הופכים להשקפת עולמו ולתפיסת המציאות שלו. ועל פי ההנחות האלה הוא מתנהל בעולם ומפתח ציפיות לעתיד. לכן, כאשר אנו רוצים לשנות אווירה בבית, צריך להציב את היחסים בראש סדר העדיפויות. יותר חשוב לשמוע מה עבר על הילדים במהלך היום מאשר שהחדר יהיה מסודר.
כולנו רוצים לייצר אווירה נעימה, נינוחה, מקבלת ומעודדת המתאימה לגידול ילדים
אבל בפועל אנחנו רוצים להספיק וזה מייצר לחץ, אנחנו רוצים להיות צודקים וזה מייצר ויכוחים
לכן, צריך לשקול את הדברים ולבחון האם אלו דברים ששווה לייצר עבורם אווירה מתוחה.
אז אל תגידו, "הוא עוד קטן", "כשנגיע לגשר נחצה אותו", כי עליתם על הגשר ביום בו הוא נולד...
עדי פיליפ