להמתין בסבלנות בתור, לוותר לאחרים, להתחבר בקלות ולחוות חוויות משותפות - המשחקייה היא קרקע פורה לפיתוח המיומנויות החברתיות של הילדים.
מהן בכלל מיומנויות חברתיות? החל מאיזה גיל יש להתייחס אליהן?
מיומנויות חברתיות הן היכולות שבעזרתן אנו יוצרים קשר עם הסובבים אותנו ומתנהלים בין אנשים בחברה.
למשל, היכולת ליצור קשר ראשוני, היכולת לתת אמון בזולת, הדרך שבה אנו שומרים על קשר, היכולת להתאפק ולדחות סיפוקים, לוותר, לשתף, להקשיב ועוד.
גם העברת מסרים ללא מילים דורשת מיומנות חברתית. כך למשל משדרים מסר למישהו שרוצים להיות איתו בקשר - או להפך, שנרתעים ממעשיו.
המיומנויות החברתיות מתפתחות מראשית חיינו. אצל תינוקות הן באות לידי ביטוי בקשר עם ההורים, המטפלות, הגננות, האחים הגדולים ושאר המבוגרים שעמם יש להם קשר משמעותי. כשהם גדלים, המיומנויות החברתיות באות לידי ביטוי בקשר עם ילדים אחרים.
מה אנחנו יכולים לעשות כדי ללמד את ילדנו להתמודד היטב עם מצבים חברתיים שונים?
חשוב לאפשר לילד להתנסות ולהתאמן בסיטואציות חברתיות שונות. הן יכולות להיות חד-פעמיות, קצרות טווח או ארוכות טווח. חשוב לזכור כי בשלבי ההתפתחות הראשונים ההורים הם אלה שמתרגמים את החוויות השונות עבור הילד. לכן חשוב שההורה יתווך, כלומר יפרש את הסיטואציה עבור הילד, יציג לפניו את מקומו שלהאחרואת נקודת הראות שלו ואת האפשרויות הקיימות לפתרון קונפליקטים. לעתים נדרש ההורה גם להנחות את הילד מה לומר, כדי שבהמשך, בזכות האימון, הניסיון והתיווך, יוכל הילד לפתח את כישוריו החברתיים.
איך הבילוי במשחקיות יכול לקדם את המיומנויות החברתיות של הילדים?
ראשית, לפני שמגיעים למשחקייה או לכל סביבה חדשה אחרת, כדאי להכין את הילד ולהסביר לאן הולכים, מה יהיה שם, מה הוא יוכל לעשות ומי יהיה שם.
במשחקיות נוצרים מפגשים בין ילדים בגילים שונים. הילדים יכולים להתנסות באופן עצמאי לא רק בפעילות על המתקנים השונים, אלא גם בהתמודדויות שונות עם ילדים אחרים. בעוד שהשימוש במתקנים השונים מחזק את יכולת התכנון התנועתי של הילד וההתנהלות שלו במרחב, ההתחככות עם הילדים האחרים היא עבורו אימון בדחיית סיפוקים, המְתנה לתור, תחרות והתמודדות עם תסכול: "הוא תפס לי";"הוא דחף אותי"; "אני הייתי קודם"; "אני רוצה עכשיו!".
אם ילד מגיע למשחקייה ומתחבר בקלות עם ילדים אחרים, מעז, מגלה סקרנות ומתנסה בדברים חדשים - ההורים יכולים לנוח בצד וליהנות ממנו. חשוב להשגיח שהקשר שהילד יוצר מותאם, שהוא אינו ניגש לזרים לדוגמא. תפקידם של ההורים לשים לב ולהחמיא לילד על התנהגויות חברתיות שלו שהיו נעימות לחבריו, ולהסב את תשומת לבו להתנהגויות אחרות שזכו להערות והיו לא נעימות לסובבים.
מה לעשות אם הילד נרתע מילדים שמנסים להתחבר איתו במשחקייה? איך להתייחס לזה?
אם קשה לילד להשתלב, חשוב לשאול אותו מה כן היה רוצה לעשות, מה יכול לעזור לו ליהנות, במה היה רוצה להתנסות. שאלות מסוג זה מכוונות את הילד להתמודדות יעילה.
חשוב להצטרף אליו בתחילה למשחק ולאפשר השתלבות הדרגתית. ההורה נותן לילד דוגמא ומראה שאפשר ליהנות מהמתקנים ולהתנסות במתקנים שונים.
עם סיום הפעילות כדאי לשאול, "לשחזר" ולהמשיג עם הילד מה עשה, במה התנסה וממה נהנה, ולחזק את הילד על התנהגות חברתית אחת לפחות שהפגין בהצלחה.
קרן קמלמן, פסיכולוגית, מדריכת הורים, מטפלת ומנחת קבוצות ילדים לפיתוח מיומנויות חברתיות טל': 052-5405091 keren.kemelman@gmail.com