סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר
על פרידה ממסגרת חינוכית אחת והכנה למסגרת הבאה
חמוטל יקיר, פסיכולוגית התפתחותי ארצית, מאוחדת
בתום חופשת הפסח, כשהקיץ נושק לאביב, מתחילה במסגרות החינוכיות תקופת ״סיום השנה״. בתקופה זו מתגבשים תהליכי פרידה והתכווננות למעבר למסגרת חדשה, תהליכים שיש להם ביטויים רגשיים והתנהגותיים.
פרידה ממסגרות מעוררת בנו רגשות מעורבים של עצב, חרדה, התרגשות ושמחה. אנו חשים עצב על סיום קשר מיטיב ואובדן של מקום בטוח ומוכר. כיוון שהמעבר למסגרת חדשה כרוך באי וודאות באופן טבעי עלולה להתעורר גם חרדה. לצד הרגשות השליליים השינוי מעורר גם רגשות של התרגשות ושמחה מעצם ההתפתחות וההתקדמות לקראת חוויות והזדמנויות חדשות.
איך מבינים ילדים את סיום השנה והמעבר הקרוב?
ילדים צעירים שטרם מלאו להם ארבע שנים, עדיין אינם מסוגלים להבין מראש את המשמעות של סיום ופרידה, ומוגבלים ביכולתם לדמיין ולחשוב על המעבר הקרב. למעשה הם מבינים זאת רק כאשר הם עוברים למסגרת החדשה ופוגשים צוות חינוכי אחר. עם זאת בתקופה המקדימה לפרידה, הם מושפעים מהמסרים של ההורים ושל הצוות החינוכי, כמו גם מהטון הרגשי שמתלווה אליהם.
ילדים בוגרים יותר מסוגלים כבר לחשוב על הפרידה, ולדמיין את עצמם במסגרת החדשה, כיצד תהיה ואיך יסתדרו בה; כאן המקום להזכיר כי ילדים שונים זה מזה במנגנוני ההתמודדות שלהם ובעוצמת התגובות הרגשיות. יש ילדים שיבטאו את העצב והחרדה באופן גלוי וישיר, אצל אחרים יתבטאו רגשות אלו בהתנהגות פרועה ותוקפנית.
וההורים?
הפרידה של הילד בהווה מעוררת בהוריו זיכרונות אישיים על פרידות בילדותם. הורה שחווה פרידות ומעברים טובים, יחשוש פחות מהורה שנושא זיכרונות של חוויות קשות. תגובות ההורים מושפעות גם מציפיותיהם באשר ליכולות ילדם להתמודד עם האתגרים והדרישות במסגרת החדשה. זאת הסיבה שהורים רבים עסוקים באיסוף מידע על המסגרת הבאה, מתוך רצון להתכונן ולהבטיח הסתגלות מיטבית של ילדם.
ומה חלקו של הצוות החינוכי?
הצוות החינוכי בגן מושפע ומשפיע על תהליכי הפרידה וההכנה למסגרת החדשה. לצד ההכנות החגיגיות למסיבת הסיום, אפשר לחוש בגנים תסיסה והתרופפות המשמעת. הצוות שמצוי גם הוא בתהליכי סיום ומצפה לחופשה אחרי שנה של פעילות, חש עייפות ומתקשה לעיתים להמשיך ולהחזיק במושכות. הקושי מתעצם נוכח רמות ההתרגשות והחרדה המתגברות אצל הילדים וההורים. אצל חלק מהילדים גובר אי השקט, עולה רמת התוקפנות והיכולת לוויסות עצמי יורדת.
תקופה מסובכת, מכל כיוון.
איך נוכל לעזור לילד להתמודד עם הפרידה הקרבה והמעבר הצפוי?
חשוב להיות סבלניים ולהתייחס ברגישותובאמפטיה לילדים מתוך הבנה לתקופה המאתגרת שהם עוברים.
בתקופה רגישה זו ההורים הופכים משמעותיים ביותר בשמירה על היציבות והקביעות להם זקוקים הילדים. שמרו על סדר יום בבית והקפידו על הרגלים שיסייעו לתחושת הביטחון. דברו עם ילדיכם על תחושותיהם ואפשרו להם לבטא את רגשותיהם מבלי לבטלם. לצד זאת הביעו אמונה ביכולתם להתמודד עם המעבר, כשאתם מבטיחים שתסייעו להם להתמודד. שיח כזה מאפשר לעבד את החששות בסביבה טבעית, תומכת ואוהבת.
הורים וילדים יכולים להיעזר בסיפורים ושירים העוסקים בפרידה ושינוי. אלו ממחישים מה עתיד להתרחש ולמה עליהם לצפות. אם רוצים לחבר את הילד לגן הספציפי אליו יעבור, אפשר ללכת איתו ולצפות בו.
ולסיום: חשוב להבין שפרידות ומעברים הם חלק מהחיים. אי אפשר להימנע מהם אלא רק ללמוד כיצד להתמודד איתם. פרידה ממסגרת חינוכית היא הזדמנות ללמידה ולצמיחה. התמודדות מוצלחת מקנה חוסן, ומלמדת את הילד ואת הוריו על כוחותיהם.
נאחל פרידה טובה, חופשה נעימה ובהצלחה במסגרת הבאה.
